לכתוב מיילים או לתכנן טיולים עם בינה מלאכותית אלה דברים שכבר נראים לנו לגמרי טבעיים וחלק מהשגרה. מה לגבי שימוש בבינה מלאכותית לאיבחון של סרטן, או לקבלת ההחלטה האם לנתח אותנו או איפה לחתוך בזמן הניתוח?
בפאנל על בינה מלאכותית שהנחתי בועידת הארץ לרפואה עסקנו בשאלות האלה. ספויילר: השאלה היא לא האם הבינה המלאכותית תהיה חלק מקבלת ההחלטות ואפילו חלק בלתי נפרד מתהליך האבחון או הכירורגיה – אלא איך ומתי זה יקרה. אז הנה טעימה קצרה (מנושא שיש עוד הרבה מאוד מה להגיד עליו).
הנה כמה דרכים בהן הבינה המלאכותית תשנה את עתיד הרפואה:
1. הבינה המלאכותית היא כבר חלק מתהליך האבחון של סרטן בישראל
פרופ׳ איריס ברשק, מנהלת המכון לפתולוגיה בשיבא וראש האיגוד לפתולוגיה בישראל, הציגה את התהליך לאבחון סרטן ריאות גרורתי מפושט שכבר כיום משלב אלגוריתמים של בינה מלאכותית. למעשה, הבינה המלאכותית נכנסה לחלק מה-workflow של הפתלוגים. לפי פרופ׳ ברשק בזכות הכנסת האלגוריתמים, האבחון של סרטן הריאות הגרורתי התקצר מכמה שבועות, עד שהיה מתקבל ריצוף גנטי של הנגעים, לשעות ספורות בלבד. באופן הזה הבינה המלאכותית מסייעת בקיצור זמנים, חיסכון במשאבים והצלת חיי אדם.
2. הבינה המלאכותית תמליץ האם לבצע ניתוחים, וכבר מעריכה את הביצועים של המנתחים
גם תחום הכירורגיה עובר מהפיכה בימים אלה. פרופ׳ יואב מינץ, מנהל היחידה לכירורגיה בטכנולוגיות מתקדמות, המרכז הרפואי הדסה, הציג את האופנים השונים בהם הבינה המלאכותית תשנה את עולם הניתוחים ותוטמע לפניהם, במהלכם ואחריהם.
כך, לפני הניתוח, על בסיס צילומי דימות ומידע על מחלות רקע, הבינה המלאכותית תוכל למשל להעריך שהסיכון הניתוחי הוא גבוה ולכן עדיף לא לנתח. במהלך הניתוח עצמו, הבינה המלאכותית תוכל לתמוך בקבלת ההחלטות, ולסייע על בסיס מידע מאלפי ניתוחים קודמים להכווין היכן לבצע חיתוכים כדי למנוע פגיעה באיברים סמוכים. יכולה להיות לכך השפעה למשל סיבוכים שנגרמים, למשל, בניתוחים בכיס המרה.
ולמעשה, כבר כיום נעשה שימוש בבינה מלאכותית להערכת ביצועים של מנתחים לאחר הניתוחים. זאת באמצעות ניתוח שמבצעת בינה מלאכותית לצילומי וידאו מניתוחים שנעשים באמצעות רובוטים. כך המנתח.ת יכולים לקבל הערכת ביצועים ולהשתפר בניתוחים עתידיים באמצעות השוואה לביצועי העבר שלהם ולביצועים של מנתחים אחרים. בנוסף, באמצעות כלי זה מנהלי מחלקות יכולים לעקוב אחר ההתקדמות המקצועית של מתמחים ומתמחות, ולזהות תחומים מסויימים שדורשים חיזוק ושיפור.
3. הבינה המלאכותית יכולה לייעל את מערכת הבריאות והתפעול שלה
ליאור שטרן, דירקטור מוצר וראש Health AI בגוגל, סיפר על פיילוט שגוגל עורכת בימים אלה בארה״ב שנועד לסייע בהעברת משמרות בבתי חולים - משימה אדמיניסטרטיבית חשובה שאורכת זמן. לצורך משימה זו, גוגל משתמשת במודל בינה מלאכותית בתחום השפה שמאפשר לקצר את המשימה הזו שהיא חשובה כדי להעביר מידע חשוב ממשמרת למשמרת וגוזלת זמן יקר לאנשי הצוות הרפואי. זוהי כמובן הוכחת היתכנות, שממחישה כיצד ניתן יהיה לשלב מודלים של שפה (כמו ChatGPT או ג׳מיני של גוגל) כדי לשפר את התפעול של בתי החולים עצמם, לחסוך בעלויות, למנוע שחיקה של הצוותים ולשפר את השירות למטופלים.
**
דיברנו על עוד נושאים כמובן. הפאנל לפנינו, שהשתתפו בו אנשי בריאות הנפש, היה נסער מאפליקציית צ׳ט בוט מבוססת בינה מלאכותית שנועד לסייע באבחון מצבים נפשיים שהציג אבנר הלפרין מ-ARC בשיבא. ד"ר טל פטלון, מנהלת KSM, מכון המחקר והחדשנות, מכבי שירותי בריאות, הרגיעה את אנשי הבריאות בקהל ואמרה ששום דבר לא יוכל להחליף מגע או מבט של רופא. אבל גם היו התייחסויות אחרות בפאנל לכך שדווקא במבחנים וניסויים שעורכים, הבינה המלאכותית מתגלה כיותר אמפתית מרופאים.
ד״ר תהילה שוורץ אלטשולר, מומחית למשפט וטכנולוגיה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, דיברה על זה שמקצוע הרפואה עובר טלטלה בקנה מידה היסטורי - והוא חלק ממהפיכה שמתרחשת בקצב מהיר מאוד. כמובן שהמהפיכה הזו מלוווה באתגרים ובמחסור בנהלים, רגולציות וכלים להתמודד איתה בצורה אחראית.
פרופ' אבי דומב, המדען הראשי, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, דיבר על הפוטנציאל שיש לישראל בפיתוח תרופות בעידן החדש שבו אפשר לגלות תרופות באמצעות בינה מלאכותית.
**
האתגר הגדול שלי כמנחה של הפאנל המפואר הזה הוא להצליח בשלושים דקות לתת במה לנושאים שהיו ראויים לכל הפחות לעונה של פודקאסט 🙂 אבל עד שיימצא ספונסר לפודקאסט כזה, אני מזמינה כל אחד ואחת לצפות בהקלטה של הפאנל שרלבנטי לבריאות של כולנו:
Comments