top of page
תמונת הסופר/תענבל אורפז

תמונת מצב ההייטק 2023: שנת המפנה או מכה קלה בכנף?

עודכן: 2 ביולי 2023

חודשי עבודה ארוכים מגיעים הבוקר לקיצם עם פרסום הדו״ח השנתי של רשות החדשנות. זו הפעם השלישית שאני שותפה לכתיבת הדו״ח, והפעם הייתה מאתגרת מקודמותיה: אחרי שנים של תנופת צמיחה - ההייטק נכנס להאטה, במה שעלולה להפוך לשנות מפנה לתעשייה.


נתחיל דווקא בשורה התחתונה ונמשיך בניתוח הנתונים:


אנחנו צריכים להבין, הכלכלה הישראלית חייבת את ההייטק => ההייטק חייב את ההשקעות הזרות.


אחרי עשור של צמיחה, הפך ההיי-טק לענף עם התוצר הגדול והצומח ביותר במשק, האחראי לחלק הגדול ביותר בייצוא, עם הצמיחה המהירה ביותר במספר העובדות והעובדים בו ועם העלייה המהירה ביותר בקצב עליית השכר.



כמה מספרים:

בשנת 2022 ההיי-טק הישראלי היה אחראי לכ-18% מהתוצר הישראלי ול-48% מהייצוא מהמדינה. תוצר ההיי-טק צמח יותר מפי שניים בגודלו תוך עשור. כעת חלקו היחסי של ההיי-טק מהתמ״ג בישראל גדול באופן יחסי כמעט פי שניים מאשר בארצות הברית. נתונים אלה מעידים על המרכזיות של ההיי-טק בכלכלה הישראלית - שהלכה וגברה בעשור האחרון.


המשמעות היא שהכלכלה הישראלית הולכת ומבססת תלות בצמיחה שלה בענף. חשוב להבין את הייחוד של ישראל - 91% מהמו״פ בישראל מבוצע על ידי המגזר הפרטי, השיעור הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD. מנגד, כפי שהצגנו בדו"ח הקודם, בישראל שיעור המימון הממשלתי למו״פ הנמוך ביותר ב-OECD ועומד על 9%.


גם לשיעור מימון המו״פ הגבוה שנעשה על ידי גורמים זרים לעומת השוק הפרטי המקומי אין לו אח ורע באף מדינה ב-OECD. מצד אחד-סימן לאטרקטיביות הגבוהה של ההיי-טק בישראל ולאיכות כוח האדם והמצוינות הטכנולוגית. מנגד, המשמעות היא תלות גבוהה בגורמים חיצוניים וחשיפה לטלטלות של גורמים חיצוניים.

מניתוח תמונת המצב הנוכחית בהייטק הישראלי עולים סימנים מדאיגים: ראשית, חברות הטכנולוגיה שנסחרות בבורסה בתל אביב מציגות תשואות חסר ברבעון הראשון של השנה בהשוואה לנאסד״ק. בעוד בנאסד״ק כבר החלה התאוששות ומניות הטכנולוגיה התחילו לעלות, בתל אביב אין מגמה דומה. כך גם הישראליות בנאסדק.



מבחינת גיוסי ההון לסטארט-אפים, בזמן שבחלק מהמקומות בעולם החלה התאוששות איטית ואף היפוך מגמה - ברבעון הראשון של השנה ההשקעות בישראל ירדו ביותר מ-70% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. זוהי ירידה חדה יותר מאשר במקומות אחרים שנבדקו ומאזורים שישראל משווה את עצמה אליהם.

חשוב לומר בנוגע להשקעות: אלא אם יחול היפוך מגמה משמעותי, מסתמן כי בשנה הנוכחית צפויה להימשך הירידה בהשקעות בסטארט-אפים בישראל ביחס למגמת הצמיחה שאפיינה את השנים האחרונות. אם הערכה זו תתממש, זוהי נורת אזהרה להיי-טק הישראלי שדורשת היערכות מתאימה.


גם בגיוסי עובדים לחברות הייטק תמונת המצב מדאיגה. במחצית השנייה של 2022 חברות תוכנה (שירותים) האטו את הגיוסים והחלו לצמצם את מספר המשרות החדשות שפתחו בכל רבעון. עם תחילת 2023 העמיק המשבר: לא רק שנפתחו פחות משרות - גל הפיטורים הגובר הביא לכך שמספר המועסקים בענף התחיל להצטמצם.

לפני שנמשיך, צריך להבין את המשמעויות של ירידה בתעסוקה בהייטק לכלכלה הישראלית: ירידה במספר המועסקים בענף צפויה להביא לירידה בגביית מס הכנסה בישראל ולירידה בהוצאות של חברות הטכנולוגיה על רכישת שירותים נלווים כמו נדל״ן, מסעדנות, נותני שירותים כמו עורכי דין ואחרים. זה אירוע דרמטי.


החודשים הקרובים קריטיים. ניסיון העבר מלמד כי לרוב, שני רבעונים לאחר שמתחילה התאוששות בוול סטריט, חלה עליה בגיוסי הון ועובדים בהיי-טק הישראלי. ניתן היה לצפות לעלייה במדדים בישראל כבר במהלך חודשי הקיץ, אבל האינדיקציות מעידות על חשש אמיתי למגמת היפרדות בין ההיי-טק הישראלי לעולם.

עוד כמה נתונים חשובים:

בשולי הדברים, עוד כמה נתונים חשובים. נתחיל בפערי השכר: ב-2022 השכר החודשי הממוצע בהיי-טק (28.4 אש״ח) היה פי 2.7 (!!) מהשכר הממוצע בשאר המשק. מ-2012 שכר ההייטק עלה ב-9,465 שקלים, בהשוואה ל-2,290 בשאר המשק. הגידול בשכר הכניס כמעט עוד משכורת ממוצעת כל חודש למשק בית עם הייטקיסט.ית.



מבחינת הגיוון האנושי בהייטק, גם השנה אין בשורות. למרות המשאבים והמאמצים הרבים המושקעים בתחום הגיוון ועל רקע הצמיחה המואצת בתעסוקה בהייטק, על פני תקופה קרובה לעשור חלו תנודות מזעריות בלבד מבחינת הרכב האוכלוסייה בהיי-טק. נשים נשארות שליש, הערבים והחרדים יחד 5%.


ניתוח חדש שאנחנו מביאים השנה נוגע לפריון עובדי ההייטק (תוצר לשעת עבודה): ב-2022 הוא עמד על 337 שקלים לשעה - כמעט פי שניים מהפריון בכלל המשק. למרות שהפריון בהיי-טק גבוה ב-90% מהממוצע במשק - הוא לא הגבוה ביותר בישראל, ולפניו נמצאים שירות אספקת חשמל ומים וענף הפיננסים והביטוח.

יש עוד הרבה נתונים מעניינים וחשובים. אני מזמינה אתכם.ן לקרוא את הדוח המלא שמכיל ניתוחים והסברים שעבדנו עליהם קשה, ושבאמת שכדאי לקרוא. הדוח המלא באתר רשות החדשנות. ואשתדל לצייץ עוד נתונים ששווה להכיר בקרוב. תודה ענקית לאסף, מיכל, שרי, ליאה וכל הצוות שגרם לדוח הזה לראות אור.




0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

ความคิดเห็น


bottom of page