אירועי ה-7.10 טלטלו את מדינת ישראל. כמובן שגם הכלכלה הושפעה, ובתוכה גם ״קטר הצמיחה״ - ההייטק הישראלי. לרגל שנה ליום הנורא, עצרנו לבדוק את ההשפעות שלו על ההייטק בדו״ח חדש של רשות החדשנות שמתפרסם הבוקר. ספוילר: המצב מורכב, ומגלה תמונה של חוסן לצד קיפאון.
הנה השורות התחתונות:
1. התעסוקה בהייטק בקיפאון מתמשך
הנתון שהכי חשוב לב לשים אליו קשור למצב התעסוקה בהייטק: מאז מחצית שנת 2022 סך המועסקים בהייטק כמעט שלא השתנה ועומד על כ-400 אלף איש. בהתאם, חלקם היחסי של עובדי ההייטק מסך המועסקים במשק נשאר בתקופה זו קבוע בשיעור של כ-11%. זאת, לאחר תקופה של עשור שבמהלכו ההייטק הכפיל את גודלו (ולכן גם גודלו היחסי עלה). אולם, מאז ההייטק התמודד עם שלושה זעזועים בתקופה קצרה ואת ההשפעה ניתן לראות במגמות התעסוקה בענף.
למה זה חשוב? כי כפי שכבר הראנו בעבר - הכנסות המדינה מההייטק קשורות ברובן המוחלט למועסקים בתחום, וככל שיש יותר מועסקים כך הכנסות המדינה גדלות. לכן, הקיפאון בתעסוקה בהייטק עלול להשפיע בשנים הבאות על הכנסות המדינה מההייטק בתקופה בה היא מתמודדת עם גירעון הולך ומעמיק ונדרשת לצעדים מעודדי צמיחה.
ואיך זה ביחס לעולם? ב-2023, השנה האחרונה לגביה יש נתונים המאפשרים השוואה בין-לאומית, מספר המועסקים בהייטק באירופה צמח בכ-5%, בארה"ב בכ-2.8% ובישראל בכ-2.6%, קרוב לקצב הגידול הטבעי של האוכלוסייה. זאת אומרת שהתעסוקה בהייטק בהאבים שאנחנו מסתכלים עליהם באירופה צומחת בקצב מהיר בהשוואה לישראל, וזו מגמה שצריך להמשיך לעקוב אחריה.
2. הגידול בתעסוקה בהייטק מאז ה-7.10: בתפקידי מו"פ בלבד
עוד מגמה שחשוב להמשיך לעקוב אחריה קשורה לתמהיל המועסקים בהייטק: במשך כמעט שישה רבעונים רצופים, התעסוקה בהייטק צמחה כמעט באופן בלעדי בתפקידי מו"פ (מחקר ופיתוח).
כתוצאה מכך, במחצית הראשונה של 2024 שיעור המועסקים בתפקידי מו"פ הגיע לראשונה ליותר ממחצית מהמועסקים בענף ההייטק. כלומר, ההייטק הולך ומתרכז בתפקידי פיתוח, בעוד יתר התפקידים - שלחלקם יש חסמי כניסה נמוכים יותר משום שאינם דורשים הכשרה טכנולוגית - הולכים ומתמעטים.
תמונת מציאות זו מצריכה המשך מעקב כדי לברר את הסיבות לירידה בתעסוקה בתפקידי מוצר ומטה (ביזנס) - צמצום משרות לצורך התייעלות, הוצאת משרות מישראל, שינויים טכנולוגיים או סיבות אחרות.
3. ב-2024 חברות ההייטק אופטימיות יותר בנוגע לגיוס עובדים בהשוואה ל-2023
במבט קדימה, כאשר בוחנים את ציפיות חברות ענף שירותי ההייטק בנוגע לגיוס עובדים ועובדות בשנה הקרובה, עולה כי נכון ליולי 2024, כתשעה חודשים אחרי פרוץ המלחמה, כמעט רבע (23%) מהחברות צפו עלייה בגיוס העובדים לחברה בשנה הקרובה בסקר ציפיות מנהלי עסקים של הלמ"ס. נתונים אלה משקפים שהאווירה בחברות שירותי ההייטק ב-2024 פחות פסימית מזו שנצפתה ביולי 2023, אז רק 10% מהחברות העריכו גידול בגיוס עובדים. נתונים אלו אינם מתייחסים למיקום בו יגוייסו העובדים - ישראל או חו״ל - וחשוב להמשיך לעקוב אחר גורם זה שישפיע על התפתחות התעשייה.
4. גיוסי ההון לסטארטאפים לא השתנו באופן משמעותי במלחמה
יש גם חדשות טובות, או פחות גרועות ממה שאולי אפשר היה לצפות לראות: מבחינת השקעות, סך ההון שגויס על ידי חברות טכנולוגיה בישראל מאז 7.10 ועד אמצע אוגוסט 2024 - תקופת המלחמה - עומד על קרוב ל-9 מיליארד דולר. סכום זה דומה לסכומים שגויסו בתקופות מקבילות בשנים קודמות, למעט שנות השיא של 2022-2020. כלומר, המלחמה לא האטה את סך הגיוסים של סטארטאפים ישראלים.
השוואת סך ההשקעות בסטאראטפים ישראלים בתקופת המלחמה למקומות אחרים בעולם מעלה כי סך ההשקעות בישראל היה השלישי בגודלו בעולם בהשוואה להאבים אחרים של חדשנות וסטארטאפים.
5. קצב ההתאוששות של ההשקעות בסטארטאפים בישראל איטי - והתחרות העולמית צמודה
לצד הבשורות החיוביות להייטק הישראלי, חשוב לשים לב לכך שקצב ההתאוששות של ההשקעות בחלק מההאבים המובילים בעולם גבוה מזה שנצפה בישראל. סך ההשקעות בחברות טכנולוגיה בישראל בתקופה שמאז ה-7.10 קטן ב-4.7% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה לפני כן. בסן דייגו, פריז, לוס אנג'לס וברלין - האבים שגייסו סכומים נמוכים מאשר ישראל בתקופה שמאז 7.10 - קצב הגידול היה גבוה יותר, וכך גם בניו-יורק ובעמק הסיליקון, המובילות העולמיות.
עוד בשורה חיובית היא שניתוח הנתונים מעלה כי בתקופת המלחמה לא חל שינוי משמעותי במספר קרנות הון הסיכון הפעילות בישראל, ובעיקר במספרן של הקרנות הזרות, שמהוות כשני שלישים מקרנות הון הסיכון הפעילות בישראל.
6. ההשקעות בתקופת המלחמה: בעיקר בסטארטאפים בוגרים ובחברות סייבר
למרות שסך ההשקעות בחברות טכנולוגיה בישראל דומה לתקופות קודמות, ניתן לזהות שינוי בתמהיל ההשקעות מבחינת שלבי הבגרות של החברות בהן הושקע ההון: קרוב ל-60% מסך ההון שגייסו חברות טכנולוגיה ישראליות מאז ה-7.10, שהם כ-5 מיליארד דולר, היו בסבבי גיוס שגודלם עולה על 50 מיליון דולר. כלומר, תמהיל ההשקעות בתקופה זו נוטה להשקעה בחברות בוגרות ומבוססות.
חשוב לציין שמגמה זו בישראל אינה חריגה בהשוואה להאבים מרכזיים אחרים כגון פריז, לונדון וניו-יורק וכי שיעור גבוה של השקעות בשלבים מתקדמים עשוי להצביע על הבשלת חברות ובגרותו של האקוסיסטם המקומי.
יחד עם זאת, חשוב לעקוב אחרי השקעות בשלבים המוקדמים כמדד לעתיד התעשייה ולהנבטת סטארטאפים צעירים והפיכתם בהמשך לחברות בוגרות.
בנוסף, נראה כי בתקופה שמאז 7.10 הדומיננטיות של ההשקעות בסטארטאפים בתחום הסייבר עלתה. כ-35% מסך ההון גויסו מאז תחילת המלחמה על ידי חברות בתחום הסייבר. זוהי עלייה משמעותית, לאחר שבתקופות המקבילות בשנים קודמות חברות סייבר היוו 13%-20% מהגיוסים. בהסתכלות רחבה יותר, בשנים האחרונות שלושה תחומים היוו כמחצית מסך ההשקעות בסטארטאפים בכל תקופה: תוכנה ארגונית, סייבר ופינטק. ההשקעות בכל אחד מהתחומים האלה הייתה דומה בגודל בכל תקופה. ואילו מתחילת המלחמה חלקן היחסי של ההשקעות בחברות בתחום הסייבר יותר מכפול מגודלם של שני התחומים האחרים.
7. פער התשואות בין תל-אביב לנאסד״ק הולך ומעמיק
לאחר מספר שנים שבהן מדד ת"א-טכנולוגיה ונאסד"ק הציגו תשואות דומות, בתחילת 2023 החל להיפתח פער בתשואות המדדים. ערב פרוץ המלחמה מדד הנאסד"ק הציג תשואה של כ-37% מתחילת השנה, בעוד
ת"א-טכנולוגיה הציג תשואה של כ-10% בלבד.
ככל שמתמשכת המלחמה, פער התשואה הולך ומעמיק. אומנם מתחילת המלחמה ועד התשואה של חברות הטכנולוגיה בתל אביב הייתה כ-14%, אך ביצועים אלה מחווירים לעומת תשואה של 31% למדד נאסד"ק 100 - כלומר, בנאסד"ק התשואה הייתה יותר מפי 2 מאשר בישראל מאז פרוץ המלחמה.
במבט כולל, כאשר בוחנים את פער התשואות מאז תחילת 2023, התשואה של חברות הטכנולוגיה בתל אביב עומדת על כ-25%, ואילו בנאסד"ק היא גדולה פי 3 ועומדת על כ-76%.
פער תשואות זה, בשילוב הורדות דירוג האשראי של ישראל, ממחיש את השחיקה העולמית במוניטין הישראלי.
שורה תחתונה: פרשת הדרכים של ההייטק
המלחמה תפסה את ההייטק בתוך תקופה מורכבת של זעזועים והעמיקה את האתגרים עמם הוא מתמודד. מצד אחד, ההייטק הפגין חוסן שהתבטא בכך שהפעילות העסקית נמשכה וסך גיוסי ההון לסטארטאפים היו דומים לתקופה המקבילה אשתקד ומיקמו את ישראל כהאב השלישי במונחי גיוסי הון.
אבל כענף הנסמך ברובו המוחלט על שחקנים זרים, ההייטק מצוי במצב רגיש בתקופה זו בה הסיכון ואי-הוודאות של השקעה וניהול עסקים בישראל עולים. אתגר זה מתחדד כשיש קפאון במדד החשוב ביותר להבנת המגמות בענף - התעסוקה - ובשעה שהכלכלה הישראלית מתמודדת עם גירעון עולה ונדרשת לממן את עלויות המלחמה המצטברות. במבט קדימה, היכולת של ההייטק הישראלי לחזור לתוואי של צמיחה תלויה במידה רבה באופן בו יתפס בעולם. שיהיה לנו בהצלחה
להורדת הדו״ח המלא - עברית:
להורדת הדו״ח המלא - אנגלית:
Komentáře