הבוקר יוצא הדו״ח השנתי של רשות החדשנות, שהייתי שותפה לכתיבה שלו זו הפעם הרביעית. כמו כל שנה בשנים האחרונות, גם השנה הזו לא הייתה שגרתית בשום צורה - וכמובן שגם ההייטק הושפע. זו שנה של פרשת דרכים להייטק הישראלי והשאלה הגדולה היא לאן נלך מכאן: האם ההייטק יחזור למתווה צמיחה, ייכנס לקיפאון (כפי שהיה בעשור שאחרי התפוצצות בועת הדוט.קום) או שיעבור לתוואי של צמצום?
לכל אחת מהאפשרויות יהיו השפעות על הכלכלה כולה, כי כפי שאנחנו מראים בדו״ח, מבחינה כלכלית ההון האנושי בענף מהווה את "משאב הטבע״ שלנו. לכן, חשוב לעקוב אחרי השינויים שקשורים למועסקים בהייטק.
נתחיל בבשורות הטובות: גם ב-2023 תוצר ההייטק גדל וכך גם ייצוא הענף. הגידול בתעסוקה בהייטק אמנם האט, אבל 10 אלפים איש הצטרפו לענף גם ב-2023.
אבל התמונה הרבה יותר מורכבת מזה: בשורת מדדים אחרים, ובראשם ההשקעות בסטארטאפים, רואים מגמת ירידה וברבים מהם חזרה למקום בו ההייטק היה לפני 5 שנים. דגל אדום שצריך לשים לב אליו הוא האוירה המדוכדכת בתעשייה שמשתקפת בסקרים שמפורסמים בדו״ח. בין היתר, יותר משליש מהסטארטאפים שמגייסים כעת הון מאמינים שהם בדרך ל-Down Round. גם תשובות קרנות ההון סיכון על שאלות הסקר מעידות על צפי שלהן לירידה בהשקעות בסטארטאפים ישראלים ועל הוצאת פעילות מישראל.
צומת הדרכים של ההייטק הוא קריטי: מצד אחד, ענף מרכזי מאוד למשק הישראלי (מעל ל-50% מהייצוא, 20% מהתוצר, 40% מצמיחת התוצר בשנים האחרונות). מצד שני, ההייטק נסמך על השקעות זרות ומושפע מהפגיעה במוניטין הישראלי בעולם. תוסיפו לזה את התחרות מול מדינות שגם הבינו את הפטנט של הסטארטאפ ניישן.
השפעות ה-7.10 על ההייטק הישראלי
הדו״ח מספק הצצה להשפעות השונות של ה-7.10 על ההייטק: לפי סקר חברות הייטק, ההשפעות המרכזיות של פרוץ המלחמה עליהן הן עיכובים בפיתוח, אי עמידה ביעדים או האטה בקצב הפעילות. בנוסף, החברות נדרשו לשנות את התוכניות האופרטיביות שלהן ונתקלו בקשיים בגיוס הון.
גם על כח האדם יש השפעה: 28k הייטקיסטים היו מגוייסים למילואים ברבעון הרביעי 2023. המשמעות היא שאחד מכל 10 אנשי R&D שירת במילואים. הייתה לכך כמובן השפעה על ליבת הפיתוח בחברות ההייטק. בכלל, כ-20% ממשרתי המילואים הם הייטקיסטים.
לאחר כמה שנים של עלייה משמעותית בגיוסי עובדים, במהלך 2022 האט קצב גיוס העובדים וההייטק הפך מ״שוק של עובדים״, בו התחרות על כל מועמד או מועמדת היא גדולה, ל״שוק של מעסיקים״. כתוצאה מכך היצע המועמדים והמועמדות גדל ולחברות קל יותר לגייס עובדים. זה קרה כמובן לא רק על רקע המלחמה. עוד מציינים בחברות שיש כעת העדפה ליציבות תעסוקתית, ולכן לעובדים ולעובדות יש נטייה פחות להחליף מקומות עבודה.
ברבעון הראשון למלחמה הייתה ירידה חדה במספר המשרות הפנויות בהייטק, וברבעון שאחריו כבר חלה התאוששות וחזרה לרמה שלפני המלחמה. באופן כללי, נראה שההייטק חוזר למגמות הצמיחה שאיפיינה אותו לפני הגידול המואץ שנצפה בתחילת העשור ובמדדים רבים הייתה חזרה לרמות של שנת 2018.
מגמה מדאיגה היא שלפי הסקר, סטארטאפים ישראלים צופים שעיקר הגידול בכוח האדם שלהם בשנה הקרובה יהיה בחו״ל ולא בישראל. בנוסף, נראה כי יש מגמה של צמצום תוכניות גיוס כוח האדם בישראל יותר מאשר בחו"ל. בגלל שהתרומה המשמעותית למשק נובעת מהתעסוקה בהייטק, זהו תמרור אזהרה שצריך לשים לב אליו.
יש עוד המון מידע ונתונים מעניינים, חשובים ומדאיגים בדו״ח. אני מזמינה כל אחד ואחת להכנס ולקרוא את הדו״ח במלואו. אני מבטיחה שכרגיל עשינו מאמץ גדול שהפרסום יהיה נגיש וברור לכל מי שהייטק הישראלי קרוב לליבו.ה, ואני מקווה שהוא יהיה שימושי במיוחד בתקופה המורכבת הזו להייטק, ובכלל.
