נתחיל בגילוי נאות שאולי הפך להכרחי: אני כתבתי את הפוסט הזה בעצמי, אני ולא בינה מלאכותית. למעשה, אני לא חושבת שבינה מלאכותית הייתה יכולה לעשות את זה במקומי, הלוואי שהיא הייתה מצליחה. ובכל זאת, שנת 2022 תכנס לספרי ההיסטוריה כשנה שבה יישומים ליצירת תוכן באמצעות בינה מלאכותית הפכו לנגישים לכולם בקנה מידה שמתחיל להיות משמעותי. משתמשים בה ליצירת טקסט, תמונות וידאו וכל סוג תוכן, וזה כבר ממש לא רק גימיקים ותמונות מגניבות. יותר מזה - אני חושבת שאנחנו נמצאים בנקודה שכולנו צריכים להתנסות בה ולהבין איך הולכת להשפיע עלינו, תכף אסביר איך. כבר לא צריך להיות מתכנתת או להיות בעלת ידע טכנולוגי ברמה גבוהה כדי להשתמש בה. גם אני משחקת ביישומים שלה בתקופה האחרונה ובעיקר מנסה להבין - איך הבינה המלאכותית יכולה לעזור לי?
התחלתי לנסות להשתמש ב-Chat GPT, ממשק של Open AI שאולי כבר נתקלתם בצילומי מסך מצ׳טים איתה. בינתיים השתמשתי בה לניסוח מייל פורמלי ונעזרתי בה לסיעור מוחין לקראת הרצאה חדשה שאני בונה. היא עשתה את זה ממש סבבה. אני יכולה לומר את זה בביטחון כי נעזרתי בה להעלות רעיונות אחרי שקראתי בעצמי המון מאמרים, וראיתי שהתשובות שלה היו בכיוון הנכון. ביקשתי ממנה גם שתעזור לי לבחור שואב אבק שמתאים לצרכים שלי ולהחליט מה יהיה הדגם הבא של האייפון שאקנה. נראה היה שהיא מצביעה על השיקולים הנכונים. אחרי זה שאלתי את המכונה שאלה מקצועית, וביקשתי ממנה להביא מידע מהסוג שהייתי מבקשת מעוזרי מחקר שימצאו. במקרה הזה התשובות היו אמנם טובות ורלבנטיות, אבל לא הצלחתי למצוא שום רפרנס שתומך בהן, ולא יכולתי להשתמש בהן כי היה חשוב לי להשתמש במידע אמין ומדויק. בעבודה מחקרית מהסוג שביצעתי, זו כמובן בעיה.
בקיצור, זה כלי מעניין שיש עוד הרבה לחקור כיצד ניתן להשתמש בו - יש הרבה יותר מדרך אחת אפשרית.
כבר שנים נשאלת השאלה: האם הבינה המלאכותית/רובוטים/תוכנה תקח לנו את העבודה? אני אומרת - הלוואי.
30% מהאנשים בעולם דואגים שהתפקיד שלהם יוחלף על ידי טכנולוגיה, כך לפי דו״ח Fears and Hopes של חברת הייעוץ PwC לשנת 2022, עליו השיבו מעל ל-50 אלף איש ב-44 מדינות. הנה משהו מעניין: מקרב הבייבי בומרז, כלומר אנשים שהם בשכבת הגיל 55-75 לערך, רק 19% מודאגים מהטכנולוגיה שתחליף אותם. לעומת זאת, דור Z הצעיר שנולד כבר לעולם של אינטרנט וגדלו עם סמארטפונים, השיעור מזנק פי שתיים ל-38%. מה יודעים הצעירים האלה שהמבוגרים כבר שכחו? דרך אגב, כשאני מרצה מול סטודנטים על עולם העבודה החדש הם כמעט תמיד מביעים את החשש הזה ושואלים מה הרובוטים/תוכנה/אוטומציה הולכת לעשות לעבודה שלהם והאם היא תחליף אותם.
בשנה שעברה המשתתפים בסקר Fears and Hopes נשאלו שתי שאלות שהחיבור יחד של התשובות עליהן מגלה תופעה מעניינת: 61% מהמשיבים אמרו שהם מודאגים שאוטומציה מסכנת עבודות של אנשים. אבל כשהם נשאלו האם הם דואגים מכך שאוטומציה מסכנת עבודה של אנשים כמוהם - שיעור המודאגים ירד ל-45%. במילים אחרות, אנשים יודעים שהתוכנה הולכת לקחת עבודה של אנשים, אבל הם לא חושבים שהם יהיו אלה שיפגעו.
הם טועים וצודקים, כמובן.
ברור שיהיו נפגעים, גם מי שחושבים שהאוטומציה לא מסכנת את העבודה שלהם. השאלה היא מתי תתרחש הפגיעה וכמה כואבת היא תהיה - ובעיקר מי יצליח להפוך את הטכנולוגיה להזדמנות. למשל, אם הייתי נהגת אוטובוס או מונית הייתי דואגת מהרכב האוטונומי שיחליף אותי בעתיד הנראה לעין. מקצועות שונים נמצאים ברמות סיכון שונות להיות מושפעים מהטכנולוגיה והאוטמציה שתייתר חלק מהעבודות שנעשות כיום על ידי בני אדם (מי שמתענין, היה פרסום של זרוע עבודה שביצע הערכה גם של מקצועות בישראל לפי רמות סיכון).
קשה לחשוב על מקצוע שלא הולך להשתנות או להיות מושפע מההתפתחות הטכנולוגית. בשורה התחתונה, חלק מהעבודה של כולנו כולל משימות שהן רפטטיביות, או גנריות או כאלה שניתן להכניס בהן אוטומציה ושאפשר כבר היום להעזר בבינה מלאכותית. הדבר הכי מעניין שכל אחד ואחת יכולים וצריכים לשאול את עצמם היא איזה משימות אפשר לייעל/לבטל באמצעות הבינה המלאכותית. זה יהפוך את העסקים שלנו לטובים יותר וגם יהפוך אותנו לעובדים יעילים יותר.
למה אני חושבת שזה טוב שהבינה המלאכותית תחליף אותי?
אי שם בלימודי כלכלה למדתי את אחד העקרונות החשובים שאני משתדלת ליישם מאז: יתרון יחסי. במילים פשוטות: עדיף לי להשקיע את הזמן שלי בדברים בהם אני מתמחה ומהווים את היתרון היחסי שלי, לכל השאר עדיף לעשות מיקור חוץ (בהכללה גסה). ככל שהבינה המלאכותית, כלי אוטומציה וכו׳ יקחו ממני משימות - זה יפנה לי זמן שהיום אני משקיעה (או מבזבזת) במשימות גנריות שהן בוודאות לא היתרון היחסי שלי, וזה יאפשר לי להשקיע את הזמן בדברים ייחודיים לי שאף בינה מלאכותית לא תוכל לעשות במקומי.
אני רוצה לתת דוגמה איך אוטומציה יכולה לעזור. כשהייתי כתבת בהייטק שמתי לב שחלק ניכר מהזמן שלי הוקדש לידיעות גיוס. מה שאיפיין את הידיעות האלה זה שהיה להן פורמט די קבוע. ״חברת איקס גייסה וואי מיליוני דולרים מקרן איקס בשביל מטרה וואי״ וחוזר חלילה. בדרך כלל חברות היו שולחות הודעות לתקשורת עם הפרטים בנוגע לגיוס, אבל לרוב הן לא היו כתובות בצורה מספיק ברורה ומסודרת. מצאתי את עצמי מבזבזת זמן על לנסות לחלץ את המידע המהותי לי מאותן הודעות לתקשורת. באותה תקופה ההייטק הישראלי התפוצץ וצמח (כבר אז חשבו שזו בועה), והייתי כתבת תחום יחידה.
אז מה עשיתי? יצרתי לעצמי מנגנון של אוטומציה. בניתי טופס מאוד פשוט שהכיל את כל שדות המידע החיוניים: שם הסטארטאפ, כמה כסף גייס, הקרנות שהשתתפו בגיוס, כמה כסף הסטארטאפ גייס עד היום, לאיזו מטרה גייסו את הכסף, מה המוצר של החברה, על איזה צורך הוא עונה וכו׳. ברגע שהחברות היו שולחות את הטפסים שמילאו הייתי יכולה במהירות (גבוהה לאין שעור בהשוואה למצב הקודם) לכתוב את הידיעות על הגיוס. למה זה היה טוב? זה חסך לי זמן שיכולתי להשקיע בדברים אחרים. למשל: לזהות מתוך השאלונים איזה סיפורים הם מעניינים ושווה להרחיב אותם, לערוך ריאיונות ותחקירים, לפגוש מקורות וכו׳.
היום די בקלות הייתי יכולה לקחת את זה לשלב הבא ולהשתמש באלגוריתם שהיה כותב על בסיס המידע את ידיעות הגיוס באופן אטומטי. אני רק הייתי צריכה לקרוא ולערוך את זה בשבריר מהזמן שהיה לוקח לכתוב את הידיעה מאפס. בתעשייה כמו העיתונות שמדממת הפסדים ומחפשת דרכים להתייעל זו התפתחות מתבקשת. כבר כשאני יצרתי את הטופס שלי (ועבר זמן - כבר חמש שנים מאז שעזבתי את דה מרקר) המחשבה שלי הייתה שאם היו לי משאבים הייתי מפתחת את התוכנה שתעשה את זה. היום הטכנולוגיה הרבה יותר זמינה ונגישה. האם הטכנולוגיה מייתרת עיתונאים? לא, בוודאי שלא. אבל היא יכולה לפנות להם זמן מדברים שהם גנריים יחסית לדברים ששווה להשקיע בהם את הזמן.
שורות תחתונות:
עכשיו זה הזמן שלכם להתנסות בטכנולוגיות בינה מלאכותית ולהבין איך הן יכולות לסייע לכם, האם הן מהוות איום מבחינתכם (ואם כן - מה תעשו). מי שלא ינסה ולא ילמד - ישאר מאחור ויבזבז זמן מיותר.
למידה של טכנולוגיות חדשות היא כישור חשוב ורלבנטי כדי להצליח בשוק העבודה שאנחנו חיים בו. זה לגמרי חלק מארגז הכלים שכולנו צריכים ושאני מתייחסת אליו גם בהרצאות על הכישורים הנדרשים לשוק העבודה. כמו שלמדנו להשתמש בסמארטפון, כמו שלמדנו להעביר את הקבצים שלנו לענן, כמו שלמדנו לערוך תמונות ב-Canva – היום אנחנו צריכים ללמוד להשתמש בבינה המלאכותית, וזה אפשרי.
מה לעשות עכשיו?
תנסו להשתמש בכלים. תקראו על יישומים ושימושים ספציפיים בתחומי העיסוק שלכם. תחשבו על משימות שאתם מבצעים ויכולים לייעל בעזרת אוטומציה, בינה מלאכותית וכו׳. גיליתם דברים שימושיים ומגניבים שחוסכים זמן ונותנים תוצרים טובים? שתפו, שכולנו נלמד משהו ונחסוך זמן שנוכל להקדיש לדברים שרק אנחנו יכולים לעשות ושום מכונה לא תחליף אותנו.
את התמונה המצורפת דווקא כן ציירה הבינה המלאכותית, כי כבר דיברנו על יתרון יחסי, ולצערי זה לא התחום שלי ;) אז ביקשתי ממנה לצייר אישה כותבת בטבע בלוג פוסט על שימוש בבינה מלאכותית ליצירת תוכן, זה מה שיצא.
Comments